הייתי בדרום בעניין אחר לגמרי – בטח לא בשביל אוכל, ועל אחת כמה וכמה לא בשביל סושי. השעה התקרבה לשתיים בצהריים והרעב התחיל להציק. מי שמכיר את הנגב המערבי יודע שבאמצע השבוע בשעות האלה, אין יותר מדי אפשרויות. חיפשתי משהו מהיר. לא ציפיתי לאיכות, רק רציתי להשקיט את הרעב.
מישהו מקומי זרק לי מילה על עסק סושי קטן במושב פטיש. לא מסעדה עם שלט ניאון מנקר עיניים ולא רשת מוכרת. עסק ביתי – מזמינים באתר ומחכים. עוד לפני שהזמנתי, הנמכתי את הציפיות שלי אפילו יותר.
לא ציפיתי ליותר מ"סביר"
בכל פעם שהזמנתי סושי מחוץ לאזור המרכז, יצאתי מאוכזב. אורז דחוס מדי, דג שכבר לא היה מספיק קר, ורולים שמתפרקים ברגע שמרימים אותם. תמיד תירצתי לעצמי שזה המחיר שמשלמים על להתרחק מתל אביב. לכן, כשהזמנתי מ-MIA Sushi לא ציפיתי להפתעות. הכנתי את עצמי לעוד גרסה פושרת של מה שכבר הכרתי.
ואז הגיע הרול הראשון
ההזמנה התבצעה דרך האתר: עגלה וירטואלית פשוטה, בוחרים פריטים, ובסוף שולחים את ההזמנה בוואטסאפ. שום דבר מתוחכם, ודווקא הפשטות הזו סיקרנה אותי. אתר שלא מנסה לדחוף לי כלום – רק את האוכל עצמו.
הלכתי על ה"פייר רול", שמסומן באתר כ"מומלץ" (סלמון צרוב, אבוקדו, בטטה, פלפל צ'ילי וספייסי מיונז), וצירפתי אליו גם את ה"דירטי רול". הדבר הראשון שבלט מיד: הדג לא טבע ברוטב, האורז לא הרגיש כמו יציקה, והחיתוך היה מספיק נקי כדי שהרול יחזיק מעמד בביס הראשון בלי להתפרק. זה אולי נשמע כמו פרט קטן, אבל זה בדיוק המקום שבו הזמנות מהסוג הזה בדרך כלל נופלות.
באתר נכתב שהמנות "מוכנות במקום מחומרי גלם טריים ואיכותיים בלבד". לא הייתי צריך לקרוא את המשפט הזה כדי להאמין – הוא פשוט השתקף במה שהונח לי בצלחת.
כמה דברים נוספים ששמתי אליהם לב
המקום פועל בימים א'–ה' בלבד, בין 12:00 ל-22:00, וסגור בסופי שבוע. זה אומר שאם מתחשק לכם סושי בשבת – פשוט אין. אני לא מציין את זה כדי להתלונן, אלא כי זה בדיוק סוג הפרטים שממחישים את הכנות כאן: אין פה ניסיון למכור חוויה "מושלמת".
בנוסף, שני פריטים בתפריט (ספייסי טונה וטונה טופ) סומנו כ"אזל מהמלאי" בזמן ההזמנה. זו אמנם לא סיבה למסיבה, אבל זה גם לא ממש הפתיע אותי.
עם זאת, התפריט עצמו רחב יותר ממה שהייתי מצפה מעסק קטן. הוא נע בין ספיישלים (47–55 ₪ לרול), דרך קלאסיקות (43–52 ₪), ועד עמדת "הרכבה אישית" שבה בונים רול מאפס (בחירת בסיס, דג, תוספות ומעטפת). למי שמזמין בקבוצה יש גם קומבינציות: מ"הזוגית" (235 ₪ – ארבעה רולים לבחירה עם מאקי וניגירי) ועד למגש מסיבה של שמונה רולים (350 ₪).
שאלות ששאלתי את עצמי לפני שהזמנתי שוב
האם זה יקר יותר מסושי רגיל? המחיר לרול נע בין 43 ל-55 שקלים, טווח סביר לחלוטין. אבל השאלה האמיתית פה היא לא המחיר לרול הבודד, אלא כמה הייתי משלם (כולל דלק, חניה וזמן) כדי לקבל תוצאה דומה, או פחות טובה, במקום אחר.
איך עובד התשלום? ההזמנה באתר אינה דורשת אשראי מראש. פשוט שולחים את העגלה לוואטסאפ ומשלמים במעמד האיסוף, לשליח או בביט. אף אחד לא גובה מכם כסף לפני שהאוכל הגיע.
מה עושים אם לא כולם אוכלים דגים? יש בתפריט רול "ויגן" עם טמגו, אבוקדו ובטטה, ואפילו קומבינציה צמחונית שלמה.
בשורה התחתונה
לא כל עסק קטן מחוץ למרכז מצדיק נסיעה. ברוב הפעמים, הנחת המוצא שלי נכונה: עדיף לוותר, כי מדובר כנראה בפשרה. אבל הפעם היא התבדתה. הדבר היחיד שהשתנה הוא שהפסקתי להניח מראש ופשוט בדקתי בעצמי.
אז אם אתם מזדמנים לאזור מושב פטיש באמצע השבוע, שווה לכם להציץ בתפריט שלהם לפני שאתם מזמינים משהו אחר מתוך הרגל.
